האם הודאת חייל החשוד בשימוש בסמים מסוכנים שנגבתה במהלך חקירת מצ"ח מספיקה לצורך הגשת כתב אישום כנגדו?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

האם הודאת חייל החשוד בשימוש בסמים מסוכנים שנגבתה במהלך חקירת מצ"ח מספיקה לצורך הגשת כתב אישום כנגדו?

חיילים החשודים בביצוע עבירות בצה"ל לרבות עבירות הקשורות לסמים מסוכנים יחקרו על ידי חוקרי מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת).

ישנם מקרים כי במהלך חקירתו של החייל החשוד על ידי חוקרי מצ"ח החייל מודה כי השתמש בסמים מסוכנים בנסיבות צבאיות ו/או בנסיבות אזרחיות. החייל יכול להודות בשימוש בודד או במספר שימושים. לאחר סיום חקירת החייל על ידי גורמי מצ"ח יועבר חומר החקירה לפרקליטות הצבאית שתחליט האם להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או להעמיד את החייל לדין משמעתי ביחידה.

במקרים כאלו כאשר ישנה הודאת החשוד בלבד ללא ראיות נוספות תימנע הפרקליטות בדרך כלל מהגשת כתב אישום כנגד החייל החשוד בשימוש בסמים ותחפש "דבר מה נוסף" שהינו תוספת ראייתית המאשרת את תוכן ההודאה.

דגימת שתן בערכת שדה

במסגרת חקירתו של החייל על ידי חוקרי מצ"ח יידרש לרוב החייל ליתן דגימת שתן בערכת שדה לצורך גילוי הימצאות סמים מסוכנים. החייל יוכל לסרב למתן דגימת שתן אלא אם יוצג לו צו קש"ב ( קצין שיפוט בכיר) שאז יהיה חייב ליתן דגימת שתן ואם יסרב הרי שיחשב כמי שעובר עבירה של סירוב לצו קש"ב. תוצאת בדיקת שתן שנעשית על ידי מצ"ח בערכת שדה אף אם תצא "מלוכלכת" (מכילה תוצרי סמים) אינה יכולה להוות "דבר מה נוסף" לצורך הגשת כתב אישום.

בדיקות לאיתור סמים במעבדה לתרעולה

במקרים רבים על סמך בדיקות המעבדה לתרעולה לאיתור סמים בדגימת שתן ניתן למצוא ראיה להימצאות סמים מסוכנים, וכך למעשה נוסף אותו "דבר מה נוסף" הדרוש לפרקליטות בנוסף להודאת החייל החשוד על מנת שתוכל להגיש כתב אישום כנגד החייל. תוצאות בדיקות מעבדה לאיתור סמים בשתן מהוות ראיה קבילה בבית המשפט.

בדיקת שתן של החייל החשוד תישלח למעבדה לתרעולה כאשר למעשה ישנן שתי בדיקות שונות המבוצעות בשיטות שונות על ידי המעבדה לתרעולה. בשלב הראשון מבוצעת בדיקה הנקראת בדיקה סורקת . בהתאם לתוצאותיה של הבדיקה הסורקת תבוצע בדיקה נוספת במעבדה לתרעולה, הקרויה בדיקה מאמתת.

משמעות ערכי תוצאות בדיקות המעבדה לתרעולה

ערך הסף לקבלת תוצאה חיובית בבדיקה הראשונה הסורקת הוא מעל 100 נ"ג למ"ל. ערך הסף לקבלת תוצאה חיובית בבדיקה השניה המאמתת הוא מעל 25 נ"ג למ"ל. ערכים אלו אושרו בשנות ה- 90 על ידי ועדת קאיס. הבדיקה השנייה היא בדיקת אימות, המבוצעת בדרך כלל רק לדגימות שעברו את הסף בשלב הבדיקה הסורקת. בפועל גם בדיקות שלא עברו את הסף בשלב הבדיקה הסורקת נשלחות לבדיקת האימות, לדוגמא במקרה בו בבדיקה הסורקת נתגלו ממצאים שליליים לכל סוגי הסמים שנבדקו נשלחה דגימת השתן לבדיקה מאמתת אך ורק על סמך תוצאת מידת המיהול של הדגימה- נתוני הקריאטנין. זאת בניגוד לעמדת בית הדין הצבאי ב ע/131/03 רב"ט אנגל נ' התובע הצבאי הראשי, שדחה טענות לפיהן יש משמעות, לצורך קביעת תוצאות הדגימה גם לנתוני הקריאטנין.

עורך דין צבאי לימור זהבי ברוך

עורך דין צבאי לימור זהבי ברוך

עורך דין צבאי לימור זהבי ברוך בעלת וותק של 23 שנה בתחום המשפט, יוצאת משרד הביטחון, בעלת תואר LL.S במשפטים. מעניקה ייצוג וייעוץ לחיילים במגוון תחומים: חקירות מצ"ח, שחרור ממעצר צבאי, עבירות סמים, הטרדה מינית, עריקות, פטור משירות, נכי משרד הביטחון, אנשי קבע.

מאמרים רלוונטים בנושא

האם הודאת חייל החשוד בשימוש בסמים מסוכנים שנגבתה במהלך חקירת מצ"ח מספיקה לצורך הגשת כתב אישום כנגדו?

חיילים החשודים בביצוע עבירות בצה"ל לרבות עבירות הקשורות לסמים מסוכנים יחקרו על ידי חוקרי מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת). ישנם מקרים כי במהלך חקירתו של החייל החשוד על ידי חוקרי מצ"ח החייל מודה כי השתמש בסמים מסוכנים בנסיבות צבאיות ו/או בנסיבות אזרחיות. החייל יכול להודות בשימוש בודד או במספר שימושים. לאחר סיום חקירת החייל על ידי

להמשך המאמר »

תביעות משרד הביטחון אחוזי נכות

הגדרות חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1959 בנוגע לנכות, חבלה, חבלת שירות, מחלה ומחלת שירות מהי נכות? נכות היא – איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה: (1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות. (2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו

להמשך המאמר »

פטור משירות צבאי – איך לקבל פטור מהצבא?

עורך דין צבאי פטור משירות – סבלנות מנצחת עריקות! פטור משירות צבאי יכול להינתן מסיבות נפשיות, רפואיות או אחרות.לעורך דין צבאי לימור זהבי ברוך הצלחות רבות בקבלת פטור משירות צבאי או שחרור מוקדם מצה"ל על רקע אי התאמה או סיבות נוספות אחרות.חשוב לפעול מול רשויות הצבא בצורה מסודרת ולא לברוח לדרך "הקלה" של עריקות או

להמשך המאמר »

הליך של בדיקה

הליך של בדיקה מוזכר בסימן ב' לפרק הראשון של חוק השיפוט הצבאי שכותרתו הליכים לפני משפט של חלק ה' לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו הליכי שפיטה. מה התנאי הבסיסי להעמדת אדם לדין בפני בית דין צבאי למעט בית דין לתעבורה? על פי סעיף 251 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין אין להעמיד

להמשך המאמר »

בדיקה לחייל לשם גילוי החזקה ושימוש בסמים מסוכנים

האם ניתן לצוות על חייל לעבור בדיקת שתן ובדיקת נוזל שטיפת ידיים? על פי סעיף 250א(א) לחוק השיפוט הצבאי סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לשם גילוי החזקה ושימוש בסמים מסוכנים דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, רשאי הוא

להמשך המאמר »

הטרדה מינית בצבא – אנחנו כאן בשבילך…

מהי הטרדה מינית בצבא? פקודת מטכ"ל מס' 33.0145 שכותרתה איסור פגיעה על רקע מיני מגדירה "הטרדה מינית" בסעיף הגדרה 1א. ככל אחד מהמעשים המפורטים להלן:1) סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 804 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;2) מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים 384 ו- 387 לחוק העונשין;3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה לפוגע, כי אינו מעוניין בהן;4) התייחסויות חוזרות

להמשך המאמר »